בדיקת מתכות כבדות
בדיקת ICP-MS מזהה ריכוזים של עופרת, כספית, ארסן, קדמיום ומתכות רעילות נוספות ברמת רגישות של חלקיקים למיליארד.
בדיקת ICP-MS מזהה ריכוזים של עופרת, כספית, ארסן, קדמיום ומתכות רעילות נוספות ברמת רגישות של חלקיקים למיליארד.
בדיקת מתכות כבדות, או Elemental Impurities, נועדה לזהות יסודות שעלולים להופיע בדגימה בעקבות תהליך הייצור, חומרי גלם, ממסים, ציוד, מים, אריזה או שרשרת אספקה לא מבוקרת. בניגוד לזיהומים פפטידיים, מתכות אינן מזוהות בבדיקת HPLC רגילה ואינן בהכרח משפיעות על המראה הפיזי של הדגימה. לכן, גם כאשר דגימה מציגה Purity גבוה ותכולה תקינה, עדיין נדרשת בדיקה ייעודית כדי להעריך האם קיימים זיהומים יסודיים מעל סף הדיווח של המעבדה.
מחקר שפורסם ב־Talanta בשנת 2018 בחן פפטידים מזויפים שנמצאו בשוק הבלגי. החוקרים ביצעו screening רחב שכלל בדיקת API, זיהומים הקשורים לחומר הפעיל, מזהמים אורגניים, זיהומים יסודיים וממסים שאריתיים. לפי תקציר המחקר, חלק מהדגימות הציגו טוהר נמוך, דגימה אחת הכילה עופרת, ובמספר דגימות נמצאו ריכוזי ארסן של עד פי 10 ממגבלת ICH עבור תרופות פרנטרליות. בנוסף, בדיקת speciation הראתה שהארסן היה בצורה האנאורגנית, הנחשבת רעילה יותר. הנתון הזה אינו טענה שכל פפטיד research grade מכיל מתכות כבדות. המשמעות היא אחרת: בדיקות טוהר ותכולה אינן שוללות זיהומים יסודיים, ולכן נדרשת בדיקה נפרדת כאשר רוצים להבין את פרופיל האיכות של אצווה.
פאנל בסיסי של מתכות כבדות מתמקד בדרך כלל בעופרת, קדמיום, ארסן וכספית. אלו יסודות בעלי חשיבות טוקסיקולוגית גבוהה, ובמסמכי ICH Q3D הם מופיעים במסגרת הערכת Elemental Impurities. עבור מוצרים פרנטרליים, המסמך מציג ערכי PDE יומיים, לדוגמה 5 µg/day לעופרת, 2 µg/day לקדמיום, 15 µg/day לארסן ו־3 µg/day לכספית. עופרת נחשבת לבעייתית בשל פוטנציאל השפעה על מערכת העצבים, הכליות ומערכות נוספות. קדמיום קשור בעיקר לחשיפה מצטברת ולפגיעה בכליות ובשלד, והוא מסווג כחומר מסרטן בבני אדם. ארסן, בעיקר בצורה אנאורגנית, נחשב לבעל פרופיל רעילות משמעותי. כספית דורשת התייחסות נפרדת משום שהרעילות שלה תלויה במידה רבה בצורה הכימית ובדרך החשיפה. במקרים מסוימים ניתן לבדוק גם יסודות נוספים כגון Nickel, Cobalt, Vanadium, Palladium ו־Platinum, בעיקר כאשר הם רלוונטיים לתהליך סינתזה מסוים.
בדיקת מתכות כבדות מתבצעת בדרך כלל באמצעות ICP-MS, שיטה רגישה לזיהוי וכימות של יסודות בריכוזים נמוכים. במקרים מסוימים ניתן להשתמש גם ב־ICP-OES, בהתאם לרגישות הנדרשת ולפאנל היסודות שנבדק. בדוח איכותי יש להציג עבור כל יסוד את התוצאה שנמדדה, יחידות המדידה, סף הזיהוי או סף הכימות, שיטת הבדיקה ומספר האצווה. כאשר התוצאה נמוכה מסף הדיווח, היא תופיע לרוב כ־Not Detected, Below LOD או Below LOQ, בהתאם לשפת המעבדה.
ניסוח מקצועי אינו צריך לומר "ללא מתכות כבדות", משום שבדיקות אנליטיות אינן מוכיחות אפס מוחלט. ניסוח מדויק יותר הוא שהתוצאה נמצאה מתחת לסף הדיווח של הבדיקה, או שלא זוהו המתכות שנבדקו מעל גבול הכימות של השיטה. בנוסף, יש להבחין בין תוצאה גולמית ביחידות כמו ppm או µg/g לבין הערכה לפי חשיפה יומית מותרת. תקני ICH Q3D מבוססים על עיקרון של PDE, כלומר Permitted Daily Exposure, ולכן פרשנות מקצועית של תוצאה דורשת להבין גם את יחידות הדוח וגם את ההקשר שבו הסף מוגדר.
בדיקת מתכות כבדות אינה בודקת טוהר פפטידי, אינה מאמתת תכולה, אינה בודקת סטריליות ואינה מזהה אנדוטוקסינים. היא בודקת פרמטר מוגדר אחד: האם הזיהומים היסודיים שנכללו בפאנל מופיעים מעל ספי הדיווח של שיטת הבדיקה.
המידע בעמוד זה מיועד להסבר כללי על בדיקות איכות לחומרי מחקר בלבד. אין לראות במידע המלצה לשימוש, עידוד שימוש, ייעוץ רפואי או אישור בטיחות. בדיקה נקודתית של דגימה אינה מחליפה רגולציה, פיקוח ייצור, הערכה מקצועית או ייעוץ רפואי.